#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כמה אור צריך לבדיקה?	"צריך אור כדי לבדוק בחורין וסדקין, וזהו דוקא באור הנר בלילה אבל לא באור החמה [סמוך לחשיכה (דרכ""מ ס""ק א')] או באור הלבנה"	סימן תלג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אפשר לבדוק ביום 1) באור החמה 2) באור הנר?	"1) בדרך כלל אינו יכול לבדוק באור החמה , ועי' בסמוך 2) לכו""ע בדיעבד אם לא בדק ליל י""ד צריך לבדוק ביום י""ד באור הנר, אבל לגבי לכתחילה אם אפשר לבדוק ביום י""ג הר""ן הביא שיטה דאפשר לבדוק ביום באור הנר, אבל דחה שיטה זו דלכתחילה אין לבדוק לאור הנר אלא בלילה ולא ביום דדוקא בלילה אור הנר יפה לבדיקה, ואפי' בבית אפל (מג""א ס""ק א') [דאפי' בבית אפל אור הנר יפה בלילה, וגם העיקר תקנה היתה בלילה בשעה שבני אדם מצויין בבתיהם (שעה""צ ס""ק ז') {ומכאן מבואר דא""צ לכבות האור חשמל בשעת הבדיקה דאור הנר יפה לבדיקה בלילה ואין נפק""מ כמה אור יש בבית (קובץ הלכות פ""ד הע' ד')}]. ולמעשה אם בדק ביום י""ג צריך לחזור ולבדוק בליל י""ד בלא ברכה (מ""ב ס""ק א') "	סימן תלג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר לבדוק ליל י""ג?"	"הט""ז (ס""ק א') ס""ל דלא מהני לבדוק ליל י""ג [אם אפשר לו לבדוק ליל י""ד], אבל רוב הפוסקים ס""ל דמהני ליל י""ג, ואפי' לכתחילה מותר לבדוק אם מכוין לשם בדיקה [והרוצה להחמיר כהט""ז יחזור ויבדוק אבל בודאי לא יברך] (מ""ב ס""ק א'), והמ""ב לקמן (ס""ק ו') הביא ממג""א שיחזור ויבדוק לכל הפחות חדר אחד בליל י""ד שלא לחלק בין בדיקה ובדיקה ולכאורה ה""נ ראוי לעשות כן (גר""ז סע' ז', עי' מ""ב עו""ה הע' ח'), אכן מעורר השעה""צ (ס""ק ה') דנהי דמצד הבדיקה הוא לכתחילה לפי רוב פוסקים אבל מ""מ מצד הברכה אינו לכתחילה דקיי""ל לקמן (סי' תל""ו) דהבודק קודם ליל י""ד אינו יכול לברך ודומה לערום דאמרינן שלא יתרום [והשעה""צ הביא סברא זה בשם החק יוסף (ס""ק כ""ו), אבל כשנעיין בפנים יראה דסברתו אינו משום האיסור לעשות מצוה בלא ברכה אלא סתם מפני שהוא מפסיד הברכה לגמרי ולפיכך מקיל כשהוא משייר חדר אחד לליל י""ד, וכ""כ הגר""ז (סע' ז'), אבל כנראה לפי השעה""צ לא מהני דהרי בשאר הלילות עשה מצוה בלא ברכה ואין ברכתו בליל י""ד עולה למפרע לשאר הלילות, וכן מצינו במ""ב לקמן (סי' תקפ""א ס""ק ו') דהביא הט""ז דלא יתעטף בטלית שלו ליל סליחות מפני שאינו יכול לברך אע""פ שיברך עליו כשיגיע משיכיר, ש""מ דלא מהני ברכתו למפרע אפי' בפעם אחת כ""ש דלא מהני לכמה לילות דלפני זה, ועי' בקבוץ הלכות (פ""ה הע' ט""ז) דמעורר דהחק יוסף בפנים אינו משמע כמו שהביא השעה""צ בשמו], ועוד מעורר השעה""צ לקמן (ס""ק נ""ו) דאפשר כדי שלא לחלק בין בדיקה לבדיקה צריך לבדוק כל הבית ליל י""ד {ונראה דזהו דוקא אם הוא בודק לשם מצוה אבל אם הוא רק ניקה המקומות אין זה מקרי בדיקה ואינו נחשב כעושה מצוה בלא ברכה, ומצד שני בליל י""ד א""צ לבדוק במקומות אלו דהוו כמקומות שאין מכניסין בו חמץ ורק יבדוק דבאמת ניקו המקומות}"	סימן תלג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה מקומות אפשר לבדוק לאור החמה?	"1) אכסדרה שאורה רב [להמג""א (ס""ק ב') מיירי כשאין לה מחיצות כלל, אבל הח""י מקיל אפי' בג' מחיצות, וכן נקט המ""ב (ס""ק ד')]<br>2) כנגד הארובה ולא בצדדין [ולפי רבינו ירוחם (ופשטות המחבר) דוקא בשל גג ולא בחלון שבכותל, אבל הטור מקיל אפי' כנגד חלון שבכותל, וגם משמע דמקיל אפי' ביום המעונן שאין החמה זורחת (מג""א ס""ק ד'), וכן פסק המ""ב (ס""ק ז') להקל אפי' כנגד החלון], וכתב המג""א (ס""ק ד') דצריך לפתוח החלון ולא יבדוק כנגד הזכוכית (מ""ב שם), אמנם כתב הקובץ הלכות (פ""ו סע' א') בשם הדעת תורה למהרש""ם דבזמנינו שהזכוכית דק וזך יש להקל, וכ""כ הליכות שלמה (פסח פ""ה הע' 20) [ויש לעיין אם יכול לדייק מסתימת המ""ב דאינו סובר כן]"	סימן תלג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם הוא לכתחילה לבדוק כנגד אור היום כשאורה רב?	"בודאי יום י""ד הוא רק בדיעבד דכבר עבר ליל י""ד [ויבדוק בבקר משום זריזות (ח""י ס""ק ג', מ""ב ס""ק ה'), וגם משום דאסור לעשות שום מלאכה עד שיבדוק (מ""ב לעיל סי' תל""א ס""ק ה')], ולגבי יום י""ג דינו כמו ליל י""ג לאור הנר דלפי רוב הפוסקים הוא לכתחילה מצד הלכות בדיקה אבל אינו לכתחילה מצד הברכה, ועכ""פ יחזור ויבדוק חדר אחד ליל י""ד (מג""א לקמן ס""ק כ', מ""ב ס""ק ה' - ו', שעה""צ ס""ק י""ב) {ולכאורה צ""ב דכתב רש""י (ד' ע""א) דילפינן מפסוק דצריך לעשות חיפוש דוקא בנר, וצ""ל דהוא גילוי דצריך אור כדי שיבדוק בחורין וסדקין אבל א""צ נר ממש} [והערוה""ש (סע' א') הביא מירושלמי דיש צד דאפי' באכסדרה בעי נר ולפיכך כתב הרמב""ם לשון בדיעבד]"	סימן תלג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה אין בודקין 1) באור אבוקה 2) בנר של חלב 3) בנר של שומן 4) בנר של שמן?	"1) איתא בגמ' ד' טעמים, א' אינו יכול להכניסו לחורין וסדקין, ב' ירא שמא ישרוף בו הבית, ג' אורה לאחוריו ולא לפניו, ד' מקטף קטיפי, והטור רק הביא ב' טעמים ראשונים וביאר הב""ח מפני שטעמים אלו לא מהני הבדיקה אפי' בדיעבד, וכן מבואר במג""א (ס""ק ה') דאם בדק באבוקה צריך לחזור ולבדוק (מ""ב ס""ק י') [דלא כהט""ז (ס""ק ג') דס""ל דבדיעבד מהני (שעה""צ ס""ק כ')] 2) חושש שמא יטיף על הכלים ויהא צריך להכשיר הכלים (טור, מ""ב ס""ק ט'), והוסיף המג""א (ס""ק ה') דגם חושש שמא יטיף על בגדיו, ומ""מ חל הבדיקה בדיעבד (מג""א שם, מ""ב ס""ק י') 3) חושש שמא יטיף על כלי חלב [ועל בגדיו], וה""נ בדיעבד חלל הבדיקה (מג""א שם, מ""ב שם) 4) חושש שמא יטיף על בגדיו, וגם אינו יכול לכניסו לחורין וסדקין דחושש שמא ישפוך השמן, ובזה כתב המג""א (ס""ק ה') דאפי' בדיעבד לא מהני, והח""י מקיל (מ""ב ס""ק י'), והערוה""ש (סע' ב') מקיל כהח""י"	סימן תלג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה נר יבדוק לכתחילה?	"כתב הרא""ש דיבדוק לכתחילה בנר של שעוה {וש""מ דמותר לאכול שעוה דהוא שעות דבורים, ועי' מש""כ ביו""ד ס""ס פ""א} [והקשה המג""א (ס""ק ה') דעדיין הוא מתיירא שלא יטיף על הבגדים, ותי' דאפשר לתקנו בכף מלא גחלים], ובדיעבד אם אין לו שעוה יכול לבדוק בכל נר דמהני בדיעבד כגון של חלב ושומן (ח""י ס""ק ה', מ""ב ס""ק י""א)"	סימן תלג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר לבדוק בעצים שקורין קי""ן?"	"הח""י (ס""ק ו') כתב שלא יבדוק בהם שריחן רע וגם מפני שניצוצות נתזין ממנו, והמ""ב (ס""ק ח') הביא מחמד משה דלא יבדוק בהם מפני שאורה גדול כאבוקה"	סימן תלג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בב' נרות ביחד?	"אם נפרדין מותר לבדוק בהם, ואם דבקן ביחד הוי אבוקה ואינו יכול לבדוק בהם [ואפי' אם רק אוחזן יחד בידו], ואפי' אם הם קלועין יחד הוי אבוקה כל זמן שיש הפרש בין פתילה לפתילה אבל אם ליכא הפרש ביניהם הוי כפתילה עבה (מג""א ס""ק ו', פמ""ג א""א ס""ק ו', מ""ב ס""ק י""ב)"	סימן תלג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לבדוק ב-flashlight?	"מבואר מאכסדרה דאין דין נר אלא שצריך אור כדי שיבדוק בחורין וסדקין, אמנם כיון שמנהג ישראל הוא לבדוק בנר יש להתחיל בנר ואח""כ ימשיך בפנס (קובץ הלכות פ""ד סע' א'), אמנם יש לדון בזה דאין אנו בקיאין איזה אור יפה לבדיקה דהרי אמרינן דנר ביום אינו יפה אע""פ שהוא בבית אפל, ואין לנו אלא מה שאמרו חז""ל. ולמעשה נראה דיש להקל לסמוך לפי ראות עינינו דהפנס יפה לבדיקה, ובפרט ב-incandescent bulb דיש עליו שם נר ממש"	סימן תלג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה מקומות צריך לבדוק?	כל המקומות שיש לחוש שמא הכניסו בהם חמץ, ולפיכך צריך לבדוק כל חדרי ביתו וכל העליות	סימן תלג סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין באוצרות?	"אם רגיל ליכנס בהם באמצע הסעודה צריך לבדוק אותם אבל אם יש להם קבע ונוטל פעם אחת לכל הסעודה א""צ לבדוק [וממילא אוצרות של יין תלוי אם דרך להסתפק בהם, באוצרות שמן יש להם קבע ואינו מסתפק בהם באמצע הסעודה (עי' שעה""צ ס""ק כ""ה), ומקום שמצניעים דגים קטנים מסתפק בהם באמצע הסעודה ולא דגים גדולים (טור), והכל תלוי במציאות]"	סימן תלג סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בחדרים שיש בהם משכונות?	"צריכים בדיקה שיש לחוש שמא נכנס בתוכו באמצע הסעודה להחזיר המשכון לבעליו (מ""ב ס""ק י""ד)"	סימן תלג סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איזה חורים 1) גבוהים 2) נמוכים, אינם צריכים בדיקה?	"1) הירושלמי משמע דאם הוא גבוה מי' טפחים א""צ בדיקה, והטור חולק על שיטה זו דעיקר תשמיש האדם הוא למעלה מעשרה אלא השיעור הוא כל שאין יד האדם מגעת וכדמבואר בבבלי (גר""א ס""ק ט'), והא דאמרינן בעירובין (פ""ג ע""ב) דלמעלה מעשרה אין תשמישן בנחת היינו בדברים כבדים וכמ""ש רש""י שם (ב""ח) [וליישב דעת הירושלמי תי' הב""י דרק קטנים מניחין חמץ בחורין, והח""י תי' דכוונת הירושלמי הוא י' טפחים למעלה מקומת איש] 2) כתב הטור דכל שלמטה מג' טפחים א""צ בדיקה [והוא ע""פ הירושלמי, וצ""ע לתירוצו של הב""י דס""ל דהירושלמי מיירי בתינוקות (ר""י באק) {ובאמת בירושלמי בפנינו גרסינן למטה מעשרה, אבל הגרח""ק רצה להגיה הירושלמי למטה מג'}], אמנם כתב המג""א (ס""ק ח') דאם מצוי שם תינוקות צריכים בדיקה (מ""ב ס""ק י""ט)"	סימן תלג סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יודע שהשתמש בהן חמץ?	"כתב הפר""ח אם יודע שנשתמש בה חמץ אפי' גבוה כמה קומות צריך בדיקה, והוסיף המ""ב (ס""ק י""ט) אפי' פעם אחת בשנה {ונראה דאם אחר שימושו יודע שניקה המקום מחמץ שוב נעשה כמקום שאין מכניסין בו חמץ אלא אם יש חשש שהכניס שם חמץ עוד הפעם ולאו אדעתיה}"	סימן תלג סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במקום שסביב התנורים?	"כתב המ""ב (ס""ק כ') פשוט דצריך לבדוק בכל החורים שסביב התנורים"	סימן תלג סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בגג היציע 1) המשופע 2) השוה?	"1) אינם ראוים לשום תשמיש וא""צ בדיקה, ואפי' כשהם בתוך הבית 2) כיון שראוים לתשמיש צריכים בדיקה (מ""ב ס""ק כ""ב - כ""ג) [ומכאן מבואר דלא תלינן שהעורבים אכלו החמץ אלא כשהוא בחצר ממש ולא בגג]"	סימן תלג סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במקום שתחת גג המשופע?	"אם דרכו להשתמש בה צריך בדיקה, ופשוט הוא (גר""ז, מ""ב ס""ק כ""ג)"	סימן תלג סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו העצה אם הוא טרחא מרובה לבדוק?	"ימכור אותו מקום לגוי עם החמץ שיש בו (מ""ב ס""ק כ""ג) {משמע דלכתחילה יש לבדוק כל הבית ולא למכור שום מקום, ועי' במ""ב לקמן (סי' תל""ו ס""ק י""ז וס""ק ל""ב) דמשמע דמותר למכור לגוי לכתחילה, ונראה דהטעם דאינו לכתחילה הוא משום דקשה לעשות מכירה היוצא לכל הדעות}"	סימן תלג סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לבדוק במקום שמצוי שם בהמות או עופות?	"בדרך כלל א""צ בדיקה דתלינן שהבהמות ועופות אכלוהו, ומ""מ כתב הכל בו דצריך לכבד תחת המטות כי לפעמים נגרר שם חמץ מפי התרנגולת (מ""ב ס""ק כ""ד), וביאר המג""א (ס""ק ט', ע""פ המחה""ש) דהא דאמרינן לקמן (סוף הסימן) דלא מהני כיבוד היינו משום דחיישינן שמא הכניס חתיכה קטנה לתוך החור וכדומה אבל הכא כשיש עופות תלינן שאכלו כל החתיכות קטנות ורק חיישינן לחתיכה גדולה ובזה אין חשש שנשארו בחור כיון שהם גדולים בודאי יצאו ע""י כיבוד הבית"	סימן תלג סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בחצר?	"בין באמצע בין בצדדין א""צ בדיקה מפני שעופות מצויין שם, אבל בחורין שבצדדין צריכין בדיקה (מ""ב ס""ק כ""ה)"	סימן תלג סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין כשיודע שיש ודאי חמץ שם?	"הקשה הרמ""א סתירה גדולה, המחבר כאן הביא מסמ""ק [וליתא בפנינו אלא באגודה (ח""י)] דבודאי חמץ לא סמכינן על העופות דאין ספק מוציא מידי ודאי, והב""י (וכן הוא בשו""ע לקמן סי' תמ""ה) הביא הגהות מיימוניות דקודם זמן איסורו יכול להשליך חמץ למקום עופות, ויש בזה כמה תירוצים:<br>1) המג""א (ס""ק י') וח""י תרצו דהמחבר כאן נמי מיירי לאחר זמן איסור [אבל השיגו האחרונים דהוא דחוק דכאן מיירי בליל י""ד בזמן הבדיקה (שעה""צ ס""ק ל""ה), ותי' הערוה""ש (סע' ו') דכוונתם דבודאי חמץ בזמן הבדיקה אין סומכים על הבהמות {אבל מב""י לקמן (סי' תמ""ה) מבואר דתלוי בזמן שיכול להפקירו}]<br>2) עוד תירץ המג""א (שם) דאם יש ודאי חמץ חיישינן שמא לא אכלו כל החמץ אבל עדיין א""צ בדיקה אם יש שם עורבים דהם יגררוהו למקום אחר<br>3) הב""ח וט""ז (ס""ק ה') ועוד אחרונים מיישבים דכאן מיירי ברשותו ואם לא אכלוהו עדיין הוא מונח ברשותו משא""כ לקמן מיירי כשהשליכן לרחוב העיר (מ""ב ס""ק כ""ח), ומשמע דתירוץ זה עיקר, וכן נקט הערוה""ש (סע' ו') [וצ""ב דאפי' אם לא אכלוהו יהא מותר דהרי אינו ברשותו, וי""ל דאה""נ מהני אפי' בלא עופות וקמ""ל דלאחר זמן איסורו לא מהני להשליכן למקום עופות, אבל אינו משמע כן, ועי' במ""ב עו""ה (הע' מ""ז)]"	סימן תלג סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מקום שרגילין לאכול נחשב כמקום ודאי חמץ?	"הב""ח ס""ל כן [וביאר המג""א (ס""ק י') דתלוי אם אכלו שם תוך ל' יום, אבל המקור חיים ס""ל דדוקא אם אכלו שם אחר זמן הבדיקה ליל י""ד (מ""ב ס""ק כ""ז)], אבל השעה""צ (ס""ק ל""ג) מדייק מהרשב""א ורבינו ירוחם דאין זה נחשב כודאי דאפשר דרק פירורין דממילא בטלי נפלו לארץ ועוד שמא כבר כבדו המקום, וכן מצדד היד אפרים דדוקא כשיודע שיש שם חמץ מקרי חמץ ידוע (מ""ב ס""ק כ""ד, שעה""צ ס""ק ל""ג) [ומכאן דייק רשז""א (הליכות שלמה פסח פ""ה הע' י') דא""צ לבדוק אחר פירורים כשאין חשש שמא יבא לאוכלם, ודלא כחזו""א (או""ח סי' קט""ז סק"" י""ג)]"	סימן תלג סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למעשה, האם צריך לעשות בדיקה על המרפסת?	"נראה דאם דינה כחצר יש מקום להקל כל זמן שלא אכל חמץ שם מליל בדיקה ואילך דלפי תירוצו של המג""א בודאי יש להקל, ואפי' לפי הב""ח יש להקל לפי המקור חיים, אולם יש לדון אם זה דומה לחצר דאמרינן שבאו עופות או לגג דאמרינן דלא בא העופות, וראיתי בשם ריש""א דמקיל כל זמן שאינה מקורה אבל הקובץ הלכות (פ""ו סע' כ""ט) מחמיר בכל מרפסת. {ונראה דתלוי במציאות אם באו עופות ושרצים שם לאכול המאכל שנשאר שם}"	סימן תלג סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לבדוק בחור 1) שבינו לישראל אחר 2) שבינו לגוי?	"1) צריך לבדוק עד שידו מגעת, והשאר יבטל בלבו, ואם יש שם ודאי חמץ הב""ח מחמיר דצריך להוציאו אבל הח""י ושאר אחרונים מקילין לסמוך על הביטול כיון דלא הטמין החמץ שם בידים (מ""ב ס""ק כ""ט, שעה""צ ס""ק ל""ח) [ואע""פ דאמרינן לקמן (סע' ח') דבודאי חמץ צריך לחפש אחריו אע""פ שלא הניחו תחת הגל בכוונה, תי' ר""י באק דהתם יש חשש שיבא כלב ויגלה אותה משא""כ הכא ליכא חשש כלל שיתגלה, וע""ע בפסק""ת (הע' 38) בשם הגר""ז דס""ל דהתם נחשב כהטמין בידים], ולאחר פסח מותר באכילה כל זמן שלא היה בדעתו להוציאו משם (מ""ב לקמן סי' תל""ו ס""ק י""ז) 2) לא יבדוק לאור הנר כלל שמא יבוא לידי סכנה שיאמר שהוא עושה כשפים, ומ""מ צריך לעשות בדיקה ביום לאור היום {בלא נר} וגם צריך לעשות ביטול, וזה מהני אפי' בודאי חמץ [ואפי' להב""ח] (מג""א ס""ק י""ב, מ""ב ס""ק ל' - ל""א), והט""ז (ס""ק ו') והערוה""ש (סע' ח') אינם מחמירים לעשות בדיקה ביום אלא בודאי חמץ"	סימן תלג סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה יש חשש סכנה מגוי שיאמר כשפים הוא עושה נימא שלוחי מצוה אינן ניזוקין?	"איתא בגמ' (פסחים ח' ע""ב) שכיח הזיקא שאני [והקשה הב""ח למה לא משני דחיישינן שמא יחפש אחר מחט שאבדו אח""כ, ותי' דסברו דשכיח הזיקא מהני אפי' בודאי חמץ {דבודאי חמץ צריך להטריח לעשות כל טצדקי לבער החמץ אם אפשר}, ועוד תי' המג""א (ס""ק י""ב) וח""י דדוקא כשנפל הכותל חיישינן שמא יחפש אחר מחטו משא""כ בחור שמשתמש בה בכל יום]"	סימן תלג סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בזמן הזה?	"כתב הערוה""ש (סע' ח') דליכא חשש כשפים אלא יאמרו שהוא עוסק בדתו וממילא חייב לבדוק"	סימן תלג סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בחמץ שנפלה תחת הארון כבד וכדומה?	"הוי כחמץ שנפלה בחור שבינו לישראל דבודק עד שידו מגעת ואח""כ הוי כחמץ שנפלה לבור דא""צ להעלותו ולבערו אלא יכול לסמוך על הביטול דלא הניחה שם בכוונה [ולפי הב""ח צריך להוציאו], אבל אם בקל להזיזו [כגון שיש לו גלגלים] צריך להזיזו (קובץ הלכות פ""ו סע' כ""ו), אמנם כל זה בחמץ חשוב אבל בפירורים בעלמא לית לן בה (פסק""ת אות ח' והערה 45)"	סימן תלג סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בכותל [שרגיל] להשתמש בו חמץ בחורין שנפלה 1) ואין בה ודאי חמץ 2) ויש בה ודאי חמץ?	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-3607a9169f4adea5c3e0ea77fc094692603bcba3.jpg"">"	סימן תלג סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במי שעוסק במצוה וגם בצרכיו בבת אחת?	"מבואר מגמ' דאפ""ה אמרינן שליח מצוה אינה ניזוקין דהנותן צדקה לעני ע""מ שיחיה בני הרי זה צדיק גמור (מג""א ס""ק י""ד, מ""ב ס""ק ל""ו)"	סימן תלג סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי נאבד לו המחט?	"כתב המג""א (ס""ק ט""ו) בשם רש""י דעל כרחך אבד לו המחט קודם לכן דא""א לומר שנאבד לו המחט בשעת בדיקה דמבואר בגמ' דאמרינן שליח מצוה אינה ניזוקין אפי' על ממונו {וצ""ב, דמבואר במהרש""א (שבת קי""ח ע""ב) דאין הפשט דא""א להיות ניזק בשעת המצוה אלא דא""א להיות ניזק מחמת המצוה ולפיכך אין הסכנה סיבה שלא לעשות מצוה אבל בודאי אפשר להיות ניזק בשעת עשיית המצוה וא""כ הוי מצי למימר שנאבד לו המחט בשעת הבדיקה (ר""י באק)}"	סימן תלג סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במקומות שאינם מצויין עקרבים?	"כתב המג""א (ס""ק י""ג) דחייב לבדוק, ומצדד דאפי' אם מצוי נחשים חייב דלא ברי הזיקא כ""כ וכמ""ש לעיל סי' ק""ד סע' ג', אבל במקום שממיתין דינו כעקרבים (מ""ב ס""ק ל""ה)"	סימן תלג סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בודאי חמץ וגבוה ג' טפחים, מה הדין אם לא ביטלו?	"רש""י והר""ן ס""ל דמדאורייתא הוי כמבוער כיון שנפלה עליו ממילא ומדרבנן צריך ביטול שמא יפקח הגל ויעבור על איסור ב""י, וממילא בדיעבד אם לא עשה ביטול א""צ להטריח עליו להוציא החמץ ממנו, משא""כ לפי הסמ""ק ומגיד משנה דס""ל דהביטול הוא דאורייתא שלא יעבור על בל ימצא דהוי כמטמין חמץ בידים וממילא בדיעבד אם לא ביטל עד זמן איסורו חייב לשכור פועלים במרא וחצינא לפקח על הגל לבערו, ומיהו אם נפל עליו גל גדול והוי כאבוד ממנו ומכל אדם {היינו דאין דרך בני אדם לפקח גל כזה להוציא חמץ כזה} תו לא מקרי חמץ שלך ופטור [וא""צ לבטלה אפי' לכתחילה {דאין חשש שיתגלה} (שעה""צ ס""ק מ""ח)] (מג""א ס""ק י""ז, מחה""ש, מ""ב ס""ק ל""ח, שעה""צ ס""ק מ""ז), ולדינא קיי""ל כרש""י והר""ן (שעה""צ ס""ק מ""ב וס""ק מ""ד) [והנה, הח""י חולק על המג""א וס""ל דאם לא ביטל אפי' לרש""י והר""ן צריך לחפש אחריו שהוא לא עשה כדין לבטלו, ומדייק כן מגמ' דמדגיש דצריך לבטלו, אכן הבית מאיר דחה ראייתו, והשעה""צ (ס""ק מ""ו) מעורר דיתכן דלפי רש""י והר""ן אין כדאי להחמיר לפקח עליו את הגל ונמצאת שהוא מגלה את החמץ ועובר מיד על ב""י {וי""ל דהוא משהה ע""מ לבערו}]"	סימן תלג סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בספק חמץ שאינה גבוה ג' טפחים ולא ביטלו?	"העולת שבת ס""ל דצריך לשכור פועלים במרא וחצינא, וכתב הבית מאיר דכן הוא לפי רש""י והר""ן דס""ל דיש חיוב מן התורה לעשות בדיקה אם לא ביטלו, אבל לפי תוס' (ב' ע""א) יש להסתפק אם יש חיוב בדיקה מן התורה וממילא מצי למימר דהקילו לו חכמים דא""צ לטרוח לשכור פועלים לחפש אחריו (מ""ב ס""ק ל""ד)"	סימן תלג סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יש מטה החולקת מכותל לכותל?	"הטור הביא שיטת רשב""ג דא""צ לבדוק לצד הפנימי אם יש תחתיה עצים ואבנים או היא נמוכה דאינו יכול לעבור לצד השני אבל אם הוא גבוה צריך לבדוק דאפשר לעבור [ויש עוד פשט בתוס' דאם היא נמוכה צריך לבדוק דאפשר לעלות על גבה], ולמעשה כתב הטור דאינו מובא בשאר פוסקים דקיי""ל כרבנן דחולק עליו וס""ל דלעולם א""צ לבדוק לצד הפנימי"	סימן תלג סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איזה חביות צריך לבדוק במרתף?	"קיי""ל כב""ה דסגי לבדוק ב' שורות, לפי רב היינו השורות עליונות חיצונות זה למטה מזה, ולפי שמואל היינו השורות עליונות חיצונות זה לפנים מזה. המחבר פסק כהרמב""ם (ביד החזקה) והרא""ש כרב אבל הביה""ל (ד""ה א""צ) הביא כמה ראשונים (רמב""ם בפיה""מ, ועוד) דפסקו כשמואל ולפיכך מחמיר כשניהם"	סימן תלג סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה מרתף קמיירי?	"דוקא במרתף שמסתפק ממנו לצורך הסעודה (מג""א ס""ק י""ח, מ""ב ס""ק מ')"	סימן תלג סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לבדוק בתי כנסיות ובתי מדרשות?	"איתא בירושלמי דצריך לבדוק אותם מפני שעושין בהם סעודה בעיבור השנה ובעיבור ר""ח, וכתב הטור הילכך ה""נ בשלנו צריכים בדיקה לפי שהתינוקות מכניסים בהם חמץ [וביאר הפרישה (ס""ק י""א) דראינו מירושלמי דמקרי שלך ולא של הפקר א""נ ראינו מירושלמי דאפי' לסעודה שעושין לפעמים צריך לעשות בדיקה]"	סימן תלג סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי צריכים לבדוק אותם?	"כתב המג""א (ס""ק י""ט) דצריכים בדיקה ליל י""ד כשאר בתים, והח""י (ס""ק כ""ב) קרא תגר כנגד השמשים שאינם נזהרים בזה אלא מכבדים הבתי כנסיות ביום י""ד ולא יפה הם עושים (מ""ב ס""ק מ""ג), ויש מקומות שמכריזין אחר בדיקת חמץ שבביהכ""נ שלא יביאו עוד שם התינוקות עם חמץ (ח""י שם, באה""ט ס""ק י')"	סימן תלג סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול לברך על בדיקה בבתי כנסיות ובתי מדרשות?	"המ""ב (ס""ק מ""ג) הביא מגר""ז שיכול לברך אבל אינו יכול לבטל אח""כ דהחמץ אינם שלהם, וביאר התהלה לדוד דמבואר לקמן (סי' תמ""ו) דאין מברכין על חמץ שאינו עובר עליו ב""י וב""י, וא""כ אין לברך על ביהכ""נ וביהמ""ד, אבל יש אפשרות לברך אם השמש יזכה בהחמץ [דקיי""ל לעיל (סי' קנ""ד) דאין הביהכ""נ קונה משום חצר דאין יד להקדש] וזהו לשון הגר""ז ""דיכול"" לברך, ר""ל יכול לזכות בהחמץ וממילא צריך לברך אבל אם אינו זוכה בהחמץ אינו יכול לברך, וכן כתב הערוה""ש (סע' י""ב) שהשמש לא יברך על הבדיקה דהרי אינו עובר ע""י ב""י וב""י. אמנם, הכה""ח (ס""ק ע""ט) כתב דמסתימת הפוסקים משמע דיכול לברך בכל אופן, וכן נקט קובץ הלכות (פ""ה הע' י'), והיינו דהחשש שמא יבא לאוכלה אפי' בלא איסור ב""י וב""י סגי לחייבו לברך [ובאמת דבר זה תלוי בב' תירוצים בתוס' (ב' ע""א)] {ופשוט דיש עצה שהשמש יברך על ביתו ומיד אח""כ יבדוק הביהכ""נ}"	סימן תלג סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם עבר ולא בדק הביהכ""נ בליל י""ד?"	"צריך לבדוק אותה ביום י""ד, ואם יש לה הרבה חלונות ופותח הזכוכית הוי כאכסדרה וא""צ לבדוק לאור הנר [אלא בחורין וסדקין (שעה""צ ס""ק נ""ד)] (מ""ב ס""ק מ""ג)"	סימן תלג סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אם כיבד ביתו לשם בדיקה ביום י""ג, האם צריך לבדוק ליל י""ד?"	"הראב""ן כתב כן, ויש בזה ב' טעמים:<br>1) המג""א (ס""ק כ') הביא ממרדכי (סי' תקל""ה) כדי שלא לחלק בין בדיקה לבדיקה [ולפי""ז סגי לעשות חדר אחד ליל י""ד, אלא שפקפק השעה""צ (ס""ק נ""ו) אפשר דכל הבדיקה צריכה להיות ליל י""ד {ויש עוד חסרון שהוא עושה מצות בדיקה בלא ברכה וכמ""ש השעה""צ לעיל (ס""ק ה')}]<br>2) עוד הביא המג""א בשם המרדכי (סי' תקל""ו) דחיישינן שמא נפל חמץ לגומא ולא יצא ע""י כיבוד, ולא מהני לבדוק ביום לאור הנר (מ""ב ס""ק מ""ה), ופשוט דלזה לא מהני לשייר חדר אחד (שעה""צ ס""ק נ""ו) {ולכאורה בזה""ז לא שייך חשש זה}"	סימן תלג סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לכבד הבית קודם בדיקה?	"כתב הרמ""א בשם המרדכי דצריך לכבד חדריו קודם בדיקה, וביאר בדרכ""מ (ס""ק ה') דלא מיבדק שפיר בלא כיבוד, ולפיכך כתב המג""א (ס""ק כ""א) דנוהגין לכבד בנוצה. אכן, כתב הח""י דאין זה כוונת הרמ""א אלא צריך לעשות כיבוד ממש בכל החדר, ורק בשעת הבדיקה אם מוצא חמץ מגררה מהסדק ע""י הנוצה, וכ""כ המ""ב (ס""ק מ""ו)"	סימן תלג סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה נוהגין לבדוק בכף של עץ?	"כפשוטו כדי לקיים מנהג המהרי""ל (מובא בדרכ""מ ס""ק ב') לשרוף הכלי דלקח לבער החמץ אם לא נמצא כלום, אמנם הפסק""ת (הע' 65) הביא מספר טוב דברך שמקובל שמחיית עמלק יהיה בזמן שריפת חמץ, ובפעם ראשונה היתה מפלתו ע""י כף ידו של משה, ובפעם השניה ע""י מרדכי שנתלה המן על העץ, לכן מרמזין זה בכף של עץ."	סימן תלג סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם מכבדים את הבית תחילה, למה בודקים?	"כתב השע""ת (ס""ק י""ב.) לכן נוהגין המוני עם לבדוק דרך העברה בלי חיפוש היטב בחורין וסדקין, ואפי' אם מתכבדין ע""י עכו""ם נאמנים דאנקיותא קפדי ולא מרעי נפשייהו, וכן נקט רשז""א (הליכות שלמה פסח פ""ה סע' א') דרק בודקים אם אכן ניקו אותם היטב. והנה, החכמת שלמה חידש דאם בדק המקום לפני ג' ימים נעשה כחזקתו בדוק ומקום שאין מכניסין בו חמץ ופטור מבדיקה [ועי' בשבט הלוי (ח""ח סי' קס""ו אות ה') שהקשה איך מהני ג' ימים אם הכיבוד לא מהני], אמנם השיג עליו הגר""ש קמנצקי שליט""א (קובץ הלכות פ""ו הע' כ""ו) דאע""פ שאנו סומכים על הנקיון שלא לחזור ולבדוק בכל החורין וסדקין מ""מ אינו ממש כחזקת בדוק ועדיין מחויבת בבדיקה {דצריך לבדוק אם באמת ניקו כל החדר ולא שכחו לנקות מגורה אחת וכדומה}"	סימן תלג סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לבדוק כיסים?	"כתב הרמ""א בשם המהר""י ווייל דצריך לבדוק הכיסים [בין משלו בין משל התינוקות שבבית (מ""ב ס""ק מ""ח)], אבל כתב הרמ""א דזהו דוקא אם דרכו לפעמים להניח בהם חמץ אבל אם אין דרכו א""צ (דרכ""מ ס""ק ה', מג""א ס""ק כ""ב). והנה, הח""י (ס""ק כ""ו, ומובא במ""ב ס""ק מ""ז) כתב דאם דרכו לתת בו חמץ אע""פ שהוא אמר ברי לי שלא נתתי בהם חמץ צריך בדיקה דמילתא דלא רמיא עלה דאינש לאו אדעתיה, וכתב עוד טעם דידים עסקניות הם ושמא דבוק בהם פירורי חמץ {והבאה""ט (ס""ק י""ג) ס""ל דיש כאן מח' אבל לענ""ד זה דחוק אלא י""ל דהח""י מיירי כשדרכו להניח בו חמץ אבל אומר שברי לו שלאחר שהוציא כל החמץ מפעם האחרון תו לא הכניס עוד חמץ בכיסו, ועל זה אמרינן דמילתא דלא רמיא עלה דאינש לאו אדעתיה}"	סימן תלג סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי בודקין הכיסים?	"כתב הח""י (ס""ק כ""ז) דהעולם נוהגין להקל לבדוק הכיסים רק ביום י""ד בשעת הביעור, אבל לכתחילה יש לבדוק אותם בשעת הבדיקה ליל י""ד, ומ""מ צריך לחזור ולנערם בשעת הביעור שמא חזר והכניס חמץ לתוכם (מ""ב ס""ק מ""ז) {ומשמע דמדינא יש להקל שלא לבדוק ליל י""ד כל מקום שעדיין משתמש בה חמץ וביום י""ד יבער ממנו כל החמץ} [ותמה הליכות שלמה (פסח פ""ה אות ה') למה לא תקנו לחזור ולבדוק כל מקום שאכל בערב פסח כמו שצריך לחזור ולבדוק הכיסים {וי""ל שבדרך כלל אנשים נזהרים בחמץ בערב פסח, וכל פירורים שנופלים ממילא בטלי, ורק פירורים שבכיסים אינם בטלי ששייך בהם לבא לידי אכילה צריך לחזור ולבדוק אותם}]"	סימן תלג סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד בודקין הכיסים?	"משמע מח""י (ס""ק כ""ז) ומ""ב (ס""ק מ""ז) דסגי בניעור בעלמא וא""צ לאור הנר, וכן מצדד הא""א מבוטשאטש (סי' תל""ד), וכ""כ פוסקי זמנינו (הליכות שלמה פסח פ""ה הע' ג', שבות יצחק פסח פ""ד אות ב' בשם ריש""א, קובץ הלכות פ""ו סע' י""ג) "	סימן תלג סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לבדוק cuffs?	"הקובץ הלכות (פ""ו סע' ט""ז) מחמיר בזה דלפעמים נפלו חמץ לתוכם, וגם לפעמים מכניס ידו שם {ולענ""ד חומרא יתירה היא}"	סימן תלג סעיף יא		
